זומר גיא נ' אלגד פיצה בע"מ

פסק דין

בפני בית הדין תביעתו של התובע בגין שעות נוספות ושעות עבודה בימי מנוחה אשר לא שולמו לו לטענתו. כמו כן, התובע טוען כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים וכן לפיצוי עבור פיטורים שלא כדין.

הנתבעת כופרת בטענותיו אלו, וטוענת כי התובע התפטר מעבודתו ולפיכך אינו זכאי לפיצויי פיטורים. לענין תשלומי השעות הנוספות טוענת הנתבעת כי היא מוכנה לשלם באם יוכיח התובע כי הוא אכן זכאי להם.

העובדות

התובע עבד בנתבעת החל מחודש יולי 2004 ועד לחודש מרץ 2005 (להלן- "התקופה הראשונה"), ותקופה נוספת מחודש מרץ ועד לחודש אוגוסט בשנת 2008 (להלן- "התקופה השניה"). בין התקופות, שירת התובע בשירות חובה בצה"ל.

בחודש אוגוסט 2008 הודע לתובע כי הוא מפוטר מעבודתו. עוד באותו יום חזרה הנתבעת אל התובע והודיעה לו כי פיטוריו מבוטלים ועודנו עובד של הנתבעת.

התביעה הוגשה ביום 18.8.09.

המחלוקת

האם זכאי התובע לגמול שעות נוספות עבור התקופה הראשונה והשניה?

האם התובע זכאי לגמול עבודה במנוחה שבועית?

טוען התובע כי במהלך התקופה השניה פנה אל מנהל הסניף בו עבד בנתבעת ודרש לקבל גמול שעות נוספות אשר לא שולמו לו בתקופה הראשונה. בעקבות פניותיו אלו, הנושא הועבר למנהל אזור ירושלים בנתבעת אשר החליט לפטרו עקב דרישתו זו. לפיכך, הגם שחזרה בה הנתבעת מפיטוריו, נוצר מצב בו הוא לא היה מוכן לשוב לעבוד בנתבעת עקב התנהלותה כלפיו.

מנגד, טוענת הנתבעת, כי רק להנהלת הנתבעת יש סמכות לפטר עובדים. לפיכך, כל שנאמר בשיחה בין התובע לבין מנהל האזור נעשה בחוסר סמכות וממילא חסר תוקף. כמו כן, עוד באותו יום נאמר לו כי פיטוריו בטלים. לפיכך, יש לראות בתובע כמי שהתפטר ולא פוטר.

לאור הכרעתנו בשאלה זו, נקבע האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים ולפיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

הצדדים היו חלוקים בניהם ביחס לשיעורם של תשלומים נוספים אשר דורש התובע: דמי הבראה, פדיון חופשה, עבודה בימי חג והחזר דמי ביגוד- תשלומים אלו שולמו לתובע לשביעות רצונו ולפיכך לא נדרש לדון ברכיבים אלו.

הכרעת הדין

גמול שעות נוספות

טוען התובע, כי לאורך שתי תקופות עבודתו לא שילמה לו הנתבעת שעות נוספות. דעתנו היא כי דין טענה זו להדחות וזאת בשל היעדר פירוט של השעות הנוספות.

הלכה מושרשת וידועה היא, כי כאשר תובע טוען כי לא שולמו לו שעות נוספות עליו להביא פירוט מלא ומדויק של השעות הנוספות ולהוכיח כי אכן רישומיו הם הנכונים ולא אלו של המעביד:

"הלכה פסוקה היא כי ככלל, התביעה לגמול שעות נוספות, כמו גם לגמול עבודה במנוחה השבועית, היא מתביעות הממון המוגדרות, ואין לפסוק בה לפי אומדן או לפי שכר ראוי. התובע גמול שעות נוספות או גמול עבור עבודה במנוחה השבועית חייב להוכיח לא רק שעבד שעות נוספות או במנוחה השבועית, אלא גם את מספר השעות שעבד (דב"ע לב/32-3 מרלן פרוימוביץ – ישראל בר-אדון פד"ע ד' 39; דב"ע לז/2-1 תופיק חלד מחמוד – דקל מרקט – שותפות פד"ע ח' 343; עע 300360/98 נחום צמח – ש.א.ש. קרל זינגר צפון (1986) בע"מ (לא פורסם, 30.4.2002).

(עע (ארצי) 402/07 ניצנים - חברה לאבטחה וניהול פרוייקט ואח'... נגד יאיר חודאדי ואח'..., דינים ארצי לעבודה 2010 (11) 1399 (19/01/2010), פסקה 16) (דגש שלי- ש.ש.)